כהן ענבל – פסיכולוגית בהתמחות שיקומית במערך הנוירולוגי – הקריה הרפואית לבריאות האדם, רמב”ם חיפה.
שאלה: מה זה? איך ניתן להגיע לפסיכולוג שיקומי?
תשובה: פסיכולוגים שיקומיים הם אנשי מקצוע אשר השלימו תואר שני לפחות בפסיכולוגיה שיקומית/נוירופסיכולוגיה והתמחו בתחום השיקומי. פסיכולוגים שיקומיים עוסקים באבחון וטיפול באנשים המתמודדים עם קשיים ומוגבלויות גופניות, נפשיות, שכליות וחברתיות. נקודת המבט השיקומית שואפת להביא את האדם לרווחה נפשית ולתפקוד רחב ככל הניתן של האדם על אף מוגבלותיו. פסיכולוגים שיקומיים מתאפיינים בהסתכלות רחבה ואינטגרטיבית של כל תחומי החיים ושל סביבתו של האדם בהקשר לקשייו. בכך, לעיתים בהסכמתו של המטופל, הפסיכולוג השיקומי יבחר לערב בני משפחה בטיפול או יכווין לגורמים משקמים נוספים בקהילה כמו למשל למסייעים במיצוי זכויות, פיזיותרפיסיטים ועוד.
פסיכולוגים שיקומיים עובדים במרפאות ומחלקות בבתי החולים השונים, לעיתים בקופות החולים, במכונים ציבוריים ופרטיים שונים וכמובן בקליניקות פרטיות. ניתן לפנות לרופא/ה המטפל/ת ולבקש הפניה או לפנות באופן פרטי ועצמאי לפסיכולוגים שיקומיים בקרבת אזור מגוריכם.
שאלה: המחלה משפיעה על ההתנהגות שלי מה לעשות?
תשובה: חסר מידע בדבר השינוי ההתנהגותי שאת/ה חווה. באופן כללי, הטרשת הינה מחלה מורכבת, אשר עלולה להשפיע גם על ההתנהגות והמישור הרגשי. עם זאת יש לקחת בחשבון שבאופן טבעי גם ההתמודדות הרגשית עם הטרשת עלולה לייצר שינויים התנהגותיים (למשל לעיתים כשכואב או קשה אנו עלולים להגיב בכעס ובקוצר רוח כלפי הסביבה, בחוסר קשב וריכוז, כמו גם בחוסר עניין ועייפות או באופן אחר). כשלב ראשון מומלץ לשתף את הרופא/ה המטפל/ת בשינוי ההתנהגותי שאתם חווים ולנסות ולהבין האם הוא עלול להיות קשור למחלה ו/או לטיפול התרופתי והאם קיים צורך בשינוי והתאמת המענה הרפואי. בנוסף לכך, מומלץ להיעזר בטיפול נפשי (בעדיפות לאנשי טיפול בעלי הכשרה וידע רלוונטים בתחום הטרשת הנפוצה) כדי לבחון את המצב הנפשי ולחזק את התמודדות עם המחלה והשלכותיה. למשל, ניתן לרכוש בטיפול אסטרטגיות לויסות רגשי שיכולות לסייע ולמתן את השינוי ההתנהגותי.
שאלה: מה מומלץ לעשות למען הרווחה האישית כשבעקבות המחלה יש רגרסיה ביכולת הפיזית, המנטלית ואובדן כושר עבודה?
תשובה: ראשית, מומלץ לקבל תמיכה בתהליך העיבוד הרגשי של האובדן והשינוי ביכולות. לצד זאת, מומלץ לנסות ולזהות את ההזדמנויות בתוך השינויים שהמחלה מזמנת- לפעמים נוכל לפתח יכולות ו/או תחומי עניין חדשים, ליצור קשרים חדשים או להעמיק את הישנים עם אנשים בסביבתנו ועם עצמנו. בסופו של דבר, מדובר בתהליך שמטרתו לייצר תחושת משמעות מחודשת בחיינו. למשל, אם קודם העבודה מילאה את הצורך שלנו בהגשמה עצמית וכעת לא נוכל לעבוד באותה עבודה מטעמים פיזים או קוגניטיבים, נוכל לייצר דרכים חדשות שיאפשרו לנו להגיע למימוש עצמי או לתחושות החסרות לנו גם בהינתן המגבלות הפיזיות/קוגניטיביות מהן אנו סובלים כעת. אתן דוגמה של מטופל שעבד כעו”ד – וכל חייו רדיפת צדק היה ערך משמעותי עבורו, כיוון שעקב המחלה התקשה לשבת ולהתרכז שעות ארוכות בדיונים בבתי משפט ובקריאה נאלץ להפסיק את עבודתו. אותו מטופל מצא את תחושת המשמעות המחודשת בחייו דרך אקטיביזם חברתי – התנדבות בארגונים חברתיים הפועלים למען זכויות האזרח. הדבר תקף כמובן גם לשינויים במערכות היחסים שלנו ובכל תחום אחר. לכל אחד ואחת מאיתנו לעבור את הדרך שנכונה לנו ולמצוא את הדברים שעובדים לנו, מומלץ להיעזר באיש מקצוע מתאים שיכול לסייע בתהליך.
