שמי אורית ק., אבי חולה במחלה הזו כבר למעלה מ- 6
שנים הייתי מאוד רוצה להקדיש שיר זה מכל הלב לכל
הקוראים והחולים במחלה.

יש רגעים

יש רגעים של שמחה
שצריך להנציח ולחבוק
עד בלי די
להפריח רגש מנוון
למצוא פרצה של אושר וגון

יש רגעים של מבוכה
עצב שחור וקודר בניבכי הנשמה
אל תניחו לו
לפצוע במעונות נפשותיכם
חיו את הרגע
טהרו את היום
ואם הוא הפסיק לזהור
אזי הלהיטו בו

התניעו גופכם
באמונה
למענכם הזמן יעמוד מלכת
פרצי צחוק במקסם רוגש
יהיו נחלתכם התמידית

נ.ב – אשמח לעודד רוחנית בטל. 03-5050627