שאלה: מאיזה שלב כדאי להיות מוכרת בביטוח הלאומי? האם זה מתבצע אוטומטית?

תשובה: אתייחס לסוגיה זו בשני מישורים הרגשי והקונקרטי.

בהיבט הרגשי מתייחס להשלכות של הכרה בנכות מבחינה נפשית. יש אנשים שעבורם ההכרה מזכירה להם כל הזמן את היותם חולים במחלה הכרונית וההכרה עלולה להחמיר את מצבם הם מעדיפים להמשיך בתפקוד רגיל ככל שניתן, לעבוד עבודה במשרה מלאה לשמור על שיגרה החיים הקודמת ולדחות את ההכרה לתקופות קשות יותר. ויהיו אחרים, שהכרה מוסדית חשובה להם, כי נותנת גושפנקה לירידה התפקודית וגם עוזרת לקבל הכרה ויתר עזרה והתחשבות מבני המשפחה, ממקום העבודה והחברים וגם יכולה לאפשר סיוע במימון העזרה הנדרשת.

בהיבט הקונקרטי – הכרה בנכות כללית בביטוח לאומי, אינה אוטומטית ומתבצעת בכפוף לקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי. במידה ואת עומדת בתנאי זכאות אלו: א) גיל – 18 עד גיל  פרישה ב)נכות רפואית- 60% או לפחות 40% אך מצטברת עקב מספר ליקוים. ג)אובדן כושר עבודה – אם קיים אובדן כושר עבודה מלא או חלקי ,כלומר, אבדת לפחות ב-50% את כושרך להשתכר או לנהל משק בית ג) תקרת הכנסה – עד 7,522ש”ח.לגמלת שר”מ נשקלת מידת התלות בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום: רחצה, הלבשה, אכילה, הליכה, שליטה על סוגרים אחזקת הבית. כרוכה בתקופת אכשרה 3 חודשים של ירידה בתפקוד, אובדן כושר עבודה וירידה בהכנסות.

שאלה: המחלה משפיעה על ההתנהגות שלי, מה לעשות?

תשובה: מחלת טרשת נפוצה עלולה לגרום לירידה תפקודית ויכולה לעורר תחושות שונות אצל המטופלים. לעתים מופיע מתח רגשי, איבוד בטחון עצמי, חרדה כתוצאה מאובדן שליטה ואי ודאות להמשך. אצל חלק מהאנשים קיימים קשיים הנובעים מהחיים עם “סוד גדול”, והשלכותיו בהתמודדות עם חברים ומקום עבודה. למחלה יכולה להיות השלכה גם על המערכת הזוגית והמשפחתית .לעתים חלוקת התפקידים בתוך המשפחה, משתנית ומצריכה סיוע. ניתן להיעזר בטיפול הפסיכוסוציאלי, אשר יחל בפגישה למיון והערכת הצרכים אצל העובדת הסוציאלית ובהתאם לכך תבנה תכנית טיפול, לפי אופי ואישיות המטופל. הטיפול יכול להתבצע  בשיחות פרטניות, זוגיות ומשפחתיות כולל סיוע במיצוי זכויות במידה ונדרשת עזרה קונקרטית.

שאלה: מה השירות שעו”ס נותן לחולי טרשת נפוצה?

תשובה: מאחר ואין לי פרטים אודות מצבך אתייחס באופן כללי.

 א. במישור הטיפולי – ניתן להיעזר בשירות הסוציאלי ביעוץ, וטיפול פסיכוסוציאלי החל מקבלת האבחנה ולאורך כל שלבי המחלה. קבלת אבחנה יכולה לעורר חוסר שליטה וחוסר ודאות ולגרום למצוקה רגשית. ליווי מקצועי, יכול להפחית מצוקה זו ולסייע בהחזרת השליטה וחזרה ככל שניתן לשגרה .כך גם בכל התקף או החמרה של המחלה, יש צורך בעזרה להסתגלות למצב החדש לעתים, המחלה משפיעה על המשפחה האיזון בחלוקת התפקידים הזוגית הורית, אשר עלולה לגרום לחיכוך. במידה ומתקשים להתמודד עצמונית, ניתן להיעזר רגשית ומעשית  באופן פרטני, זוגי או משפחתי.

ב) במישור הקונקרטי – אנשים שתפקודם עצמאי ,עובדים משרה מלאה ושכרם מעל תקרת הכנסות לא יהיו זכאים לסיוע. אחרים, שיחול שינוי משמעותי במצב , יכולים  לקבל מידע וסיוע במיצוי זכויות. לאחר בחינת המצב התפקודי, תינתן הדרכה להגשת תביעות לרשויות כגון: ביטוח לאומי משרד הבריאות, ביטוח פרטי וכן לרשות המסים. לעתים נדרשת הכוונה לשיקום מקצועי ,אביזרים או הנגשה של הדירה, ולאלו שלא עובדים- הכוונה לתעסוקת פנאי, התורמת למציאת משמעות בחיים. מומלץ לפנות לשירות הסוציאלי. ההדרכה יכולה לפשט ולקצר תהליכים, לבצעם בצורה יעילה ומוצלחת.