"אוכל בריא יעלה את תוחלת החיים מ- 82 ל- 90 שנה"

"הרמב"ם קבע כי יש לבחור את האוכל לא לפי טעמו אלא לפי תועלתו"

20 מיליארד שקל, שליש מההוצאה השנתית של ישראל על בריאות – מופנים לטיפול בגורמי סיכון שמקורם בתזונה המעודדת תחלואה. אחת הסיבות לכך היא שהישראלים זנחו את התזונה הים תיכונית, שנחשבת בריאה במיוחד. הפתרון טמון בהגברת המודעות ובתמריצים כלכליים.

באוקטובר 2012 פרסם "ניו יורק טיימס" כתבה שעסקה בסוד אריכות הימים של תושבי האי היווני איקריה. "אם תשאלו את הקשישים באיקריה כיצד הצליחו לעבוד את גיל 90, הם לרוב יענו שזה בזכות האוויר הצלול והיין; או, כפי שקשישה בת 101 אמרה לי במשיכת כתפיים, 'אנחנו פשוט שוכחים למות', כתב העיתונאי והחוקר האמריקאי דן בטנר.

אלא שהאוויר הצלול והיין הם רק חלק מהסיפור. בטנר, שעוקב אחר קהילות המתגאות בתוחלת חיים גבוהה במיוחד, סיפר כי רכיבי התזונה של תושבי האי (חלב עיזים, יין, דבש, לחם קטניות, תפוחי אדמה, עלים ירוקים וירקות העונה) ידועים בהשפעתם החיובית על הגוף. מחקר מ-2011 שהתמקד בתושבי איקריה ונערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אתונה, סיפק את האסמכתא המדעית. נמצא כי תושבי האי צרכו ביום קטניות פי שישה יותר מן האמריקאים, אכלו דגים פעמיים בשבוע ובשר חמש פעמים בחודש, שתו בממוצע שתיים שלוש כוסות קפה ביום, וצרכו כרבע מכמות הסוכר המעובד הנהוגה בארה"ב. הוא גם גילה כי התושבים צורכים כמויות גדולות של שמן זית, לצד שתיים עד ארבע כוסות יין ביום.

מחקר נוסף שמעורר הדים, שבוצע בספרד ופורסם בפברואר בכתב העת "ניו אינגלנד לרפואה", הרחיק לכת וקבע כי תזונה ים תיכונית מפחיתה דרמטית את הסיכון לחלות במחלות לב. ממצאיו הראו כי 30% ממקרי המוות כתוצאה מהתקפי לב וממחלות לב ניתנים למניעה אם אנשים בעלי סיכון למחלות אלה יעברו לתזונה ים תיכונית מסורתית. עורך המחקר, פרופ' ראמון אסטרוק מאוניברסיטת ברצלונה, סיפר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי התפריט הים תיכוני מתפוגג אפילו בארצו. "אני אומר לאנשים 'זכרו מה למדתם בבית מהסבים והסבתות שלכם, זה בריא מאוד' – אבל לא כולם מקשיבים".

גם בישראל כבר שכחו כי תזונה ים תיכונית טובה לבריאות. בעוד תושבי אגן הים התיכון (בעיקר תושבי הכפרים) נשארו קרובים לתזונה המסורתית של אבות אבותיהם, ישראל בחרה דווקא לחקות את האחות הגדולה ארה"ב, על מזונותיה המעובדים.

"לא רק שהתזונה הישראלית אינה ים תיכונית, אלא ההיפך מזה", קובעת ד"ר מאיה רוזמן, מומחית לתזונה ודיאטה. "הפסטה האיטלקית נהפכה אצלנו לטבולה בשמנת, הסושי מטוגן וצריכת המאפים והמתוקים גבוהה מאוד. הסופרמרקטים מפוצצים בממתקים. ככל שהגלובליזציה גוברת, כך התזונה הים תיכונית נעלמת".

סיגל בלצר, דיאטנית קלינית מוסמכת, מסבירה כי חיבתם של הישראלים למזונות מהחי היא זו שעומדת מול עקרונות הדיאטה הים תיכונית. "ישראלים נוטים לצרוך שומן רווי, המגיע בעיקר ממזונות מן החי", היא אומרת. "ילדים אוכלים המון אוכל מוכן: שניצלים, צ'יפס, חטיפים שחלקם מכילים שומן טראנס, שומן שעבר שינוי צורה ונמצא למשל במרגרינה ובחלק מהחטיפים. אחד ההבדלים בין צרכני תזונה ים תיכונית אמיתית למי שסטה ממנה, הוא בכמות הג'אנקפוד ובמזון המעובד שאנשי התזונה הים תיכונית כמעט לא צורכים. מילת המפתח כאן היא טריות".

 

על מה בעצם מבוססת התזונה הים תיכונית?

"על צריכת חלבונים מעוף ומביצים, ופחות מבשר אדום. מוצרי החלב מגיעים בעיקר מכבשים ועזים, ולא מבקר. מחקרים מצאו שאף שבמדינות הים התיכון צורכים פחות חלב מארה"ב, תושביהן סובלים פחות מבעיות של שברים בעצמות. הסיבה היא צריכת סידן ממקורות אחרים, בעיקר משומשום ומוצריו, טחינה וחלבה. התזונה הים תיכונית אינה בהכרח דלה בקלוריות או בשומנים, אבל השומן שבה מגיע בעיקר מן הצומח (כמו שמן זית ואגוזים) ולא מן החי. ביוון למשל, נמצא כי כ- 70% מהאנרגיה הנצרכת היא ממקור צמחי, לעומת 37% בארה"ב".

הים תיכוניים אף נוטים לצרוך דגנים מלאים. לדברי רוזמן, "רכיבים כמו קמח לבן וסוכן לבן לא רק נקשרים במחלות כמו סרטן, אלא גם משבשים את המנגנונים הטבעיים בגוף ומעוררים רעב". בלצר, שלא הופתעה מתוצאות המחקר הספרדי, מספרת כי את השפעותיה החיוביות של התזונה הים תיכונית היא רואה בשטח. "רואים שינוי לטובה בפרמטרים רבים כמו ערכי שומן בדם, ערכי לחץ דם, כולסטרול, רמות סוכר ומשקל".

אם הדיאטה הזו כה מוצלחת למה היא לא מיושמת כאן מספיק?

אנחנו חיים בחברת שפע, והפיתויים גדולים. גם במדינות הים התיכון האחרות יש הבדל בין הערים לכפרים המבודדים. בישראל קיימים כל התנאים ליישום תזונה ים תיכונית – שפע פירות וירקות, שמן זית ואגוזים. גם חומוס בריא מאוד, בעיקר בגרגירים בתצורתו הלא מעובדת".

פרופ' דב צ'רניחובסקי מרצה לכלכלת בריאות באוניברסיטת בן גוריון ויו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי במשרד הרווחה, מדגיש כי לנטייה של מדינות המערב, לרבות ישראל, לצרוך מזון מעובד ורווי בשומנים לא בריאים ובסוכר יש השלכות כלכליות משמעותיות. "אם היינו אוכלים בריא יותר, תוחלת החיים כאן לא הייתה 82 שנה, אלא 90 שנה", הוא אומר. "התזונה המקולקלת מקזזת חלק מהפוטנציאל לאריכות ימים".

עוד הוא מעריך כי שליש מההוצאה השנתית של ישראל על בריאות – 20 מתוך 60 מיליארד שקל בשנה – מופנית לטיפול בגורמי סיכון רפואיים שמקורם בתזונה המעודדת תחלואה, למשל סוכרת ומחלות לב. "הרפואה השתלטה על רוב המחלות הזיהומיות, וכעת מה שהורג אותנו הן מחלות שהמקור שלהן הוא תזונה לקויה וגנטיקה. תחלואה גבוהה מייצרת עול כלכלי ברור – אנשים חולים הם יצרנים פחות ונסמכים יותר על מערכת הבריאות ועל שירותי הרווחה".

צ'רניחובסקי מצביע על פרדוקס מקומם: אף שהתזונה הים תיכונית לרוב זולה יותר מזו המעובדת, רואים יותר מקרים של תחלואה והשמנה בקרב אוכלוסיות ממעמדות סציו-אקונומיים נמוכים. הסיבה לכך היא חוסר מודעות לתזונה בריאה והשתלטות המזון המעובד על המדפים בסופרמרקט, וכן על שטחי הפרסום. "חייבים להחדיר את המודעות לתזונה נכונה למערכות החינוך ולעודד קמפיינים לתזונה נכונה. מתוך בורות, אנשים מושיטים את היד אל המזונות הלא נכונים. זה מרגיז, כי ישראל היא מדינה עשירה מאוד בפירות, בירקות ובקטניות. אנשים רק צריכים לדעת לבחור במוצר הנכון.

צ'רניחובסקי מציע למדינה לשקול מתן תמריצים כלכליים בתחום המזון. למשל לבטל את המע"מ לא רק על פירות וירקות, אלא על מוצרים בריאים נוספים כמו שמן זית וקטניות נוספות. "צריך לחשוב על מערכת תמריצים שתעודד גם ציבור עני לצרוך מזון בריא".

מה בעצם הופך את התזונה הים תיכונית לבריאה כל כך? גורם מרכזי הוא נוגדי חמצון, הנמצאים בשפע בפירות וירקות ומסייעים במניעת נזקי חמצון ברקמות הגוף ומגנים על הגוף מפני מחלות.

עגבנייה, למשל, מכילה נוגד חמצון בעל השפעה חזקה בשם ליקופן.

"מחקרים הראו שיש פחות מקרים של סרטן, פרקינסון ואלצהיימר במדינות הים התיכון", אומרת בלצר. "במדינות אלה גם נוטים להקפיד על ארוחות קטנות ועל אכילה אטית, שגם הן מיטיבות עם הבריאות". בנוסף, מסבירה בלצר, שימוש בשמן זית לבישול או לתיבול הסלט משפר את ערכם התזונתי של הירקות. גם שום הוא רכיב בסיסי בתזונה הים תיכונית וידוע כ"אנטיביוטיקה של הגוף", שכן הוא מכיל אליצין המסייע במניעת מחלות.

לדברי רודמן, דגים כמו דניס ובורי בריאים בזכות חומצות השומן אומגה 3 שהם מכילים, המשפרות את זרימת הדם בגוף האדם, וכך מסייעות במניעת התקפי לב ואירועים מוחיים ומשפרות את הזיכרון. בנוסף, אגוזים ושקדים מגבירים את הכולסטרול הטוב בגוף ובכך מפחיתים את הסיכון להתקף לב ולשבץ מוחי. הם כוללים גם רכיבים חשובים כמו מגנזיום, ברזל, אבץ, ויטמינים וסידן.

תזונה חשובה לאריכות ימים, אבל אינה חזות הכול. כשבטנר נדרש להסביר את סודם של תושבי איקריה, הוא מסביר כי בדומה לכל אחת מהקהילות האחרות שבחן, מרקם החיים באי היווני הוא חברתי וצפוף, והמבוגרים הם חלק מהותי בקהילה. "היכולת להגדיר את משמעות חייך מאריכה אותם", כתב.

גבי כהן

image001